כאשר שואלים אותי מה אני עושה ואני עונה כי אני מאמן אנשים, אני לרוב מקבל מבט עם "צלילי זלזול". משום מה המושג אימון אישי ומאמנים בכלל זכה לשנים האחרונות לזילות מסוימת. אני יכול גם להבין למה. היום כל מי שלא מוצא עבודה, עושה קורס אימון בן חודשיים שלושה ומכריז על עצמו כמאמן. יותר מזה, השפה של האימון כוללת מושגים מעולם חצי מיסטי ניו אייג'י - פריצת דרך אישית, מימוש עצמי, הגשמת מטרות וכיו"ב.
המקצוע אימון אישי נולד מעולם הספורט. אין קבוצת ספורט ללא מאמן, נדירים הספורטאים במקצועות הספורט האישיים שאין להם מאמן. המאמן מתוקף ניסיונו כמאמן (ולעיתים כספורטאי עבר) רואה דברים מבחוץ, מסייע לספורטאי באמצעות תוכנית אימון מסודרת לשפר את עצמו, את הטכניקה הספורטיבית שלו ובסופו של דבר מביא אותו לתוצאות טובות יותר.
בחיים המקצועיים כמו בספורט, מאמן יעשה את אותו דבר. יביט על הדברים מבחוץ, יביא מניסיונו כמנהל, הן כאדם שלמד אימון והן מניסיון עבר מצטבר טכניקות, אסטרטגיות אשר יאפשרו לכל אדם למקד אותו תחילה, לנסח ביחד מטרות ובמהשך לשפר את עצמו ואת יכולותיו.
אין כאן שום דבר מיסטי, אין כאן שום דבר שקשור לניו אייג', אין כאן שום קופסה שחורה. מדובר במתודולוגיות מוכחות, שיטות עבודה מסודרות שכאשר מכניסים אותם לפן המקצועי (ולעיתים גם לפן האישי) משיגים תוצאות טובות יותר, מגשימים מטרות ובהתאמה, גם מגיעים לכדי מימוש אישי.
ישנן שיטות אימון שונות, גישות שונות, אבל "בגדול" הטכניקה זהה לחלוטין.
האם כל אחד יכול להיות מאמן? אני מניח שכן. לא כל אחד יוכל להיות מאמן טוב, כמו שלא כל מאמן ידע להוביל קבוצה לאליפות. ישנם מאמנים טובים וישנם מאמנים טובים יותר. לצורך העניין לא כל מאמן כדורסל הוא פיל ג'קסון, לא כל מאמן כדורגל הוא מוריניו ובהתאמה גם לג'קסון ומוריניו, מוריניו לא בטוח שיקח אליפות עם כל אחד, וכך גם פיל ג'קסון, כלומר, יש חשיבות גם להתאמה בין המאמן למתאמן.
אריאל פרידמן
המקצוע אימון אישי נולד מעולם הספורט. אין קבוצת ספורט ללא מאמן, נדירים הספורטאים במקצועות הספורט האישיים שאין להם מאמן. המאמן מתוקף ניסיונו כמאמן (ולעיתים כספורטאי עבר) רואה דברים מבחוץ, מסייע לספורטאי באמצעות תוכנית אימון מסודרת לשפר את עצמו, את הטכניקה הספורטיבית שלו ובסופו של דבר מביא אותו לתוצאות טובות יותר.
בחיים המקצועיים כמו בספורט, מאמן יעשה את אותו דבר. יביט על הדברים מבחוץ, יביא מניסיונו כמנהל, הן כאדם שלמד אימון והן מניסיון עבר מצטבר טכניקות, אסטרטגיות אשר יאפשרו לכל אדם למקד אותו תחילה, לנסח ביחד מטרות ובמהשך לשפר את עצמו ואת יכולותיו.
אין כאן שום דבר מיסטי, אין כאן שום דבר שקשור לניו אייג', אין כאן שום קופסה שחורה. מדובר במתודולוגיות מוכחות, שיטות עבודה מסודרות שכאשר מכניסים אותם לפן המקצועי (ולעיתים גם לפן האישי) משיגים תוצאות טובות יותר, מגשימים מטרות ובהתאמה, גם מגיעים לכדי מימוש אישי.
ישנן שיטות אימון שונות, גישות שונות, אבל "בגדול" הטכניקה זהה לחלוטין.
האם כל אחד יכול להיות מאמן? אני מניח שכן. לא כל אחד יוכל להיות מאמן טוב, כמו שלא כל מאמן ידע להוביל קבוצה לאליפות. ישנם מאמנים טובים וישנם מאמנים טובים יותר. לצורך העניין לא כל מאמן כדורסל הוא פיל ג'קסון, לא כל מאמן כדורגל הוא מוריניו ובהתאמה גם לג'קסון ומוריניו, מוריניו לא בטוח שיקח אליפות עם כל אחד, וכך גם פיל ג'קסון, כלומר, יש חשיבות גם להתאמה בין המאמן למתאמן.
אריאל פרידמן
